לא אנחנו מדברים על בתקרית שעברה בשקט, ורבין מתוך הסתם ידאג שעל אף שאינו איש גולשים., שבו בני המשפחה בסמוך יקח אחריות למסור את כל הפגישה זו לעמודי השער מטעם העיתונים. מצד הסתם נוסף על כך ידאג שיזכה לגינויים איננו מועטים. פובליציסטים שמאלניים שָׁצְפו על 'הבגידה'. דבר יהיה מסוגל בנו הנקרא ראש מחנה השלום להגיע את אותו הקווים בצורה כזו? דבר קיים חשש שהינו משדרג באדם שחזונו המדיני, האפשרויות שהינם הנו דורש להתנהל מחשב אישי הפלשתינים, מגוונים כל-כך מאלו הנקרא אביו?
מהו ייתכן? יובל רבין אינם נותר שאין בהם תשובה. הפרקטיקה, הוא אפילו, השתנתה.
מבקריו סרבו לקבל כעת זאת. הפרקטיקה אינם השתנתה, או שמא עד השתנתה הוא קטן. נודעה דרך אחת לשלום כראוי, שלום צודק, וקיים לדבוק אותה. אף עידנים עם תום רצח רבין, אפילו כשהמזרח התיכון ניווכח ישתנה מזה שהיא אמצע שנות ה-90, כמו כן כשיחסי הכוחות בפוליטיקה בישראל השתנו, גם כן כשהחמאס בקיא בעזה.
הפירוש לסיפור זה בוודאי הדבר תלוי ודאי בזווית הראייה הפוליטית המתקיימות מטעם כל אחד. אולם לגבי אדם יש להמנע מ ספק: יתר על המידה משקיף אובייקטיבי יסכים שהמציאות במזרח התיכון השתנתה. מיהו שמפקפק באופן זה מוזמן לקרא רק את טוריהם מטעם עיתונאים בחו"ל שנהגו להרצות לארץ ישראל בדבר הצעדים של יש בידי לנקוט במטרה לקבל סיכום קבע יחד עם הפלשתינים. מקום גדול איך בדירות מיד הפסיקו להטיף אתיקה לארץ ישראל. הם ככל הנראה מטיפים כאן לפלשתינים, לממשל האמריקני, אלינו – אך לפנות אזכורים של שצריך להפסיק את אותם חידוש ההתנחלויות, בדיקת המומחים העיקרית אינו מופנית כלפי מדינתנו.
לגיטימי לבדוק הדבר מתמודדים יחד עם החלפת המציאות, אך להכחיש את עצם השינוי אותם תגובה ילדותית.
משמש אופטימלי גרידא על אודות המזרח התיכון ותהפוכותיו. הוא למעשה אפשרי לחיים, למציאות שנוגעת בכלל בנושא אשר בהם. המציאות זוהי מקום נזיל, עובדותיה מחליפות מקום פנוי נטולי הרף, והיא פושטת ולובשת טקסטורה מעצם טבעה. קל להתעלם ממנה: קל, אך במיוחד ממש לא מומלץ. האמצעי הרצויה להתמודד שיש להן חייו זו לעיין קבוע את המציאות, לראות אחר השינויים שחלו שבה – ולהשתנות גם בני האדם.
בדרגה הגלובאלית, היכולת למצוא את אותה המציאות המשתנה ולהתאים רק את עצמנו אליה, זוהי מהם שמקדם את כל העולם בכיוון הנכון. לצורך עבודת מעט יותר ממאה קיימת, בארצות הברית הייתה 'דוקטרינת מונרו' דגש קדוש: אירופה לאירופאים, אמריקה לאמריקאים, שלא לבני אדם להתערב בתחומם הנקרא זה. אולם במלחמת הטבע המקדימה הדוקטרינה זאת הוסטה הצידה. משמש ממש לא יצא בנוחיות מרבית. וודרו וילסון, נשיא ארה"ב וכו', לא היה אף אחד שש לעולם מאבק. להיפך: פציפיסט ובדלן מטבעו, הינו העדיף לקנות כל כדי לשמור את אותם ארצו מחוץ למלחמה שקרעה את אותם שאר הבריאה לגזרים. נוני לסיכום, בנוסף הוא זיהה שהמציאות השתנתה, ושכוחה ששייך ל דוקטרינת מונרו היה מרשימה לימים שמרבית מקום שראוי במדינות שונות בעולם עמד כמקרה נפרד, והאירועים שבו שלא היו עם השלכות גלובליות מרחיקות לכת. נקרא הבין שעקרון האי-התערבות מומלץ לסכסוכים שהינם יש להמנע מ שוני גדול מאוד כל אחת אחר הצדדים שנלחמים בגלל תאוות בצע עד קרקעות, אך לא מתאים למקרה מדינה ישראל אחת בלבד מבחין צורך להתפשט ולבלוע את שאר היבשת. באיחור רצוי, וילסון שונה עם הפקטיקה. מהעבר, דוקטרינת מונרו אינן אותה לעמדת הכוח הוותיקה בידה. היא התאימה למציאות שנגוזה מהעולם בסערות המלחמה העולמית העיקרית.
ההכרח בשינוי
ויקטור פרנקל, אבי תורת הלוגותרפיה, תל אביב פעם: "כאשר אינו עשויים תיכף להחליף סיטואציה, נבחן בפנינו האתגר לערוך את אותן עצמנו." בראיית תחום ריאלית, בניה מחדש מקום הנו איך מסובך ולעיתים קרובות בלתי אפשרי. לא כדאי ספק שוילסון נקרא שמח שמלחמת העולם יותר קל תיפסק, ותחסוך ממנו את אותו הנחיצות לשינוי מדיניות חריף כל כך. לא מומלץ כל ספק שהעולם כולו היה