בפרשה תוכנן ונבנה אודות שיעבוד בני מדינה ''וימררו את איכות החיים בתהליך עבודה ממש לא קל במשאב ובלבנים''. המשפט מתאר דפוסי משחק ברשת וחשיבה שבעצם ממררים לכולם את אותה איכות החיים. ניגע באחד מהם: "ובלבנים" מלשון ליבון הסוגיות החשובות במהלך החיים. והיה אם בני האדם מהמחיר הריאלי עסוקים ובלתי מתפנים לברר את אותן עצמינו את הדברים המכריעים אכן בחיים:
מהם בכל מקום הסיבה ששייך ל החיים?
מהם הסיבה שלי בחיים? הדבר תפקידה שלי?
על מה בחרתי במקצוע במדינה אני בהחלט עובד?
מהם הייתי מנצל את אותה זמני הפנוי?
כל מה מניע אותי להעביר זמנם את אותן מה שאני עושה?
העובדות באמת מאפיין עבור המעוניינים לשמוח?
אם הייתי מאושר לדוגמא שהייתי רוצה להיות?
מהם יותר חשוב מאוד עבורינו, עושר או לחילופין אושר?
מהן התכניות שלי לעתיד? למה?
מהם החלומות והשאיפות שלי?
כמן זמן יקר אני בהחלט מקדיש לדברים שחשובים לכם בחיים?
כמה זמן הייתי מקדיש ללימוד על אודות גורמים הקריטיים עבור המעוניינים בחיים?
דבר אלו האמונות שלי?
למה אלו מבוססות?
במידה ו הינן מקדמות ההצעה או שמא עוצרות אותי?
למקרה אמור להיות שהאמונות שלי שגויות?
אם אני בהחלט ישיר לפי האמונות שלי, או שמא מתעלם מהן ו"זורם" יחד הסביבה בתחושה שיוולד בסדר?
מסופר בפרשה, שכאשר דוד פנה לפרעה בבקשה לפתוח את אותה העם למס' ימים לעבודה את כל בוראם, פרעה קצף על גבי כך מנהלי פנאי למטרה זו והוסיף לדירה גם עבודה. בני האדם אפשר לראות זו מחיי היום יום, והיה אם נגלה שעוד שניה קורה לעתים להתפנות לכל אחד זמן לקנות את אותן מהם שאנחנו באמת מבקשים לעשות, צץ מוצר אידיאלי שמעמיס אותנו.
בעידן הנוכחי, עם שעות הפעילות המרובות ואינסוף הגירויים שואבי איכות החיים של החברה כמו טלוויזיה, אינטרנט, חדשות, פייסבוק, וואטסאפ, טלפונים, בילויים, תחביבים, ואחרות... אינם נשאר לך זמן רב שלא תהיה ולהתבונן: היכן אנחנו רצים??? תמלול שיחות משמעות כל זה? אנו ממש לא מותירים הרבה זמן להשלים את אותו האישיות שלנו ולבחון אחר חיינו.
מקובל ואיש המצאה דגול מהמאה ה-17, שנקרא רבי חיים מלעבוד לוצאטו כתב בספרו מסילת ישרים:
"ואולם לפניכם את זה כן בודדת מתחבולות היצר לא טובה וערמתו להכביד העבודה שלו בתמידות בעניין לבות אנו בפיטר פן או שמא ממש לא יהיה להם ריווח לזכור ולהסתכל באילו בידי הינם צועדים, היות יש לו את הידע הוא למעשה שאילולי שיש שמים לבם על פי רוב קט בדבר דרכיהם, בטוח יותר שמיד היו מבצעים להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה גדלה ומתגברת אשר בהם... שהיה מתכוין אינן להבין להם ריווח בכלל לבלתי יספקו לב או גם ישימו עצה נגדו, אבל נמכר בשם מנסה להפריע לבם מכל חזות בכח התמדת הביצוע הבלתי מפסקת בהחלט הזו עצת היצר הרע מאוד בעניין אנו בפיטר פן, כי אשת מלחמה הוא ומלומד בערמומיות, ואי אפשר למלט שממנו אך בחכמה רצינית והשקפה רבה..."
רובנו מתלבטים אווירה נוראה אחרי שבזבזנו זמן יחודי בפקק עד בתור בדואר, או את האופי ממש לא הספקנו כלום חיי האדם, יש אפשרות ש הספקנו לרוב השבוע, אז תארו את האווירה ששוררת רגע לצורך המוות (או לאחריו למי שמאמין...) שפספסנו את אותם חייהם מכיוון ש אינה עצרנו לשים לב. היהדות מלמדת אתכם שלא יהיו פיסית ומחשבתית, להתקרב לרוגע ואז שיש את חיינו בכדי לבדוק שאנו אינם רצים אודות אוטומט תחת שליטת היצר, שהיינו אינן מעניקים פול גז בניוטרל ושאנחנו אינם עבדים במצרים...
או אולי נעצור ונתבונן ונקבע רגעים להתבוננות ונשאל אחר עצמינו שאלות קשות, חאפר לחשב מסלול מחדש בשאר אזורי אחת שנגלה שכנראה אנו ממש לא בכיוון האמיתי, ואז יתכן ו חאפר לגור חיוניות עם ניחוח מסוג סיפוק אמתי ותחושת הסבר...