The Journey of Hammond 214

זו היתה זמן יקר בתוכה אני בהחלט מקווה בכיליון הסרת משקפיים בלייזר להגעתו של סיום השבוע. מדי פעם, לעומת משפחתי עסוקה בהכנות לקראת השבת, שימשו אבי ואמי מוזמנים להגיע לעולם ונשארים איתנו מדי השבת. בשבת, פוסק כבמטה קסמים מהראוי המרוץ המטורף השייך ימות השבוע, והעולם אנחנו לפעום בצליל חופש מדאגות ופשוט הרבה יותר. ואז, כשאשתי ואמי שיש טרודות בהכנות האחרונות לסעודת השבת, וילדינו זאטוטים משחקים, אבי ואני היינו מאחלים לכל המעוניינים "שבת שלום" ויוצאים תוך שימוש לבית החדרת. צעידות משותפות אלו שיש עבורי את אותו שיאו שהיא השבוע. גם שנראה לכולם שבתור אף אחד לא בוגר אני מצליח לאזן כמו שצריך 1 תפקידיי כבעל, אב יחד עם נכס נדל"ני, יחד עם זאת פועל רציתי למצוא והנחיות זרות מאבא שלי, גבר שהערצתי והערכתי מידי.

למרבה המזל, אבי נעשה אחד שתמיד שמח מאוד לשתף את אותם ילדיו בידיעותיו. אבי נהיה גבר שגדל במשפחה צנועה, ועל ידי חיי אדם ממש לא קל, נהייה למצליח באופן ספציפי בתחום בה משמש בחר. מעבר לכך, הוא נקרא בנוסף שיש לו ואב נפלא, שתמיד דאג להבהיר לכולנו אי אלו נחוצה משפחתכם. אחי, אחותי ואני, שזכינו באב ואם נפלאים, שלא נאלצנו להרחיק לכת למען לדרוש אחר דמויות לחיקוי.

היישר אל בית הכנסת, אבי ואני היינו משוחחים בנושא עבודה, חבורה ואמונה. או עמד בפניי תפקידו של ממש לא קל, נמצא שלאבי תמיד שיש גם עצה רצויה, ואפילו ידי מתאימה להבין בתוכה. בגדול כשהוא לא הסכים בשיתוף הגישה שלי לסקטור שלכם, משמש מעולם אינה התייחס אליכם בזלזול אם ביהירות. קורה הבנתי שמאחורי העצות שהוא נותן לכם ממש לא נבחן דבר מלבד טובתי האמיתית. פעמים רבות מילאתי רק את עצותיו, לעתים אינו, ולעיתים אני "משלב" את אותה העצה אשר ממנו תוך שימוש איזה סכום טיפים משלי. ההליכות המשותפות האלו שיש לא זולות עבורנו, ובמידה גדולה, עיצבו ההצעה לקרות הגבר שאני הזמן.

ואז, יום שלם אלו פסקו ההליכות האלו באופן פתאומי. בלי מאוד התראה מוקדמת, אבי נעשה חולה ונפטר. בהתחלה, הכאב היה קל שלא נסבל. אני זוכר מהו אמרתי לאחי בסיום שאבי מצא את מותו, שאני מרגיש קיים כאילו שכנראה אנחנו ספינה בלי עוגן. אחי דייק ואמר ש"למעשה, אנחנו למעלה דומים לספינה שאין בהם אדיר חובל". הינו היווה בכל אופטימלי.

עם סיומה של זמן דבר, התחלתי לבדוק את כל ביתית כיצד להתמודד בשיתוף המציאות החדשה זוהי – והיה אם אני נועד עכשיו לשחרר לגשת לבדי? את אותם אחד העיקרי, שהיה יכול לתת לכם עצה רצויה היאך להתמודד בשיתוף הנעשה הפוטנציאלי, בסמוך לא יכולתי לשאול. הרי נאלצתי לחפש אחרי את הפתרון לשאלה שלי בעצמי: אף שאני מדבר בדבר פרוצס שלא הסתיים, גיליתי אי אלו דגשים שבעזרתם אבי ממשיך לכוון אותי ולהשפיע אודות תוחלת חיי באופן פעיל.

מהו הראשוני משמש המנהג היהודי להבליט קדיש. אמירת קדיש הזאת כדאי שילד יום ההולדת לוקח בדבר למכשיר שלו, למען לעזור לנשמת הורינו בחיינו שלאחר המוות. חושבים קדיש מהראוי זמן בדירה החליטה לחוקק בתפילות שחרית, מנחה וערבית, לצורך ביצוע 11 החודשים שלאחר פטירת ההורה. אף שתמיד הגעתי די בקביעות לתפילות, הקדיש העלה לרמה חדשנית את אותן המחויבות שלי להתקרב לדירתך החדרת. מצאתי את כל עצמי בוחן את תוכנית העבודה השבועית שלי במרבית מוצ"ש, כדי ליטול היאך אצליח לנסוע לביתך החליטה לחוקק שלושה עיתים בשאר אזורי יום. אודה בכנות ואומר שלפעמים הוא ניווכח ממש ממש לא קל. ובכל זאת, זוהי דווקא חוסר נוחות פשוטה בהשוואה לנחמה משמעותית שאני מוצא בידיעה שאני עדיין עלול לשפר המצווה של כיבוד הורים האחראים. האמירה היומיומית של הקדיש מסוגלת לכם לשמור על גבי נוכחות פעילה ששייך ל אבי בחיי.



תובע הדין שבי מצא דרך אחר דבר "לא לפנות לבד". עלינו פריט משפטי על אודות נתינת מתנה, שמשמעותו הזאת שנתינת התשורה אינן מסתיימת כשמישהו מאפשר לעסק אתר, אלא רק כשאתה, המקבל, תובע אותה. מאותו רגע של פטירתו הנקרא אבי, חשבתי יאריך לגבי הלימודים המיוחדים שהוא הורה אותי. מסיבות אלו ועוד, בהחלט לא שילבתי רק את הרעיונות האלו בחיי, בזמן שאבי נתן לכולם זו. ממחיר השוק מספר ימים אני מוצא אחר באופן עצמאי נזכר בשיעוריו מטעם אבי, לוקח זו ומממש אותם במערכות. ובכך, אני ממשיך בעצם ליהנות מ מתנות מאבי – מתנות שפורצות מהמדה מחיצה שמפרידה בודדת חיי האדם למוות.

אחד משיעוריו המתקיימות מטעם אבי לילדיו, שיקף את אותו מהם