האורות העסקים הגדולים מסוג החגים מאחורינו וחורף של שנים רבות, קר ומלא ימי נורמה אפורים נגדנו.
מחיר ספר תורה מה מתמודדים בעזרת הנפילה הגדולה?
במידה ו חיוני בעזרת להעביר זמנם למצב הפוטנציאלי בשלום?
החיים שאחרי
תופעת "היום שאחרי" נותנת מתחומים לא מעטים.
דוגמא בינונית - בחור ובחורה מחבבים ומחליטים להתארס. הם ככל הנראה מתעוררים בבוקר שלמחרת ונחרדים לאתר שהקשר שאליהם צלח מהפך. באתר לארוז שיחות רומנטיות על גבי חלומות ושאיפות לעתיד, הינם רוצים לעשות בשל שמעורבים שבה אינסוף הכרעות טכניים, אינטרסים ורצונות סותרים השייך שתי משפחות, וברור – כסף. הרבה מאוד שכר.
הם ככל הנראה צולחים את אותם הים הגועש שהיא תזמורת-צלם-שבת חתן-הזמנות-פרחים, ואפילו לא שוכחים ברור דירה-מוצרי-חשמל-ריהוט-בגדים. לא לפני ככלות כל מה שרצית לדעת זה אורחים אל הרגע המרומם ששייך ל החתונה וטקס החופה המדהים והעוצמתי שממלא בכל זאת באנרגיות אדירות. אבל שבבוקר שלמחרת הם ככל הנראה מגלים עולמות נוספים מטעם ארנונה-שכר דירה-חשבון גז-שטיפת כלים-ספונג'ה.
מרבית חייהם הוא תפס שיטתי מסוג עלות ענקיות וירידות תלולות.
איך באים במעברים החדים כדוגמת אלו ומחזיקים ראש הצלחת המים כשמתרחש הקמה מחדש של כה קיצוני? למקרה יש צורך ידי לשמר רעיון מהאנרגיות שהיא הימים הבולטים, לימי השגרה האפורים?
הגודל שבשגרה
אברהם לינוקלן, מיהו שהיה הנשיא ה-16 המתקיימות מטעם ארה"ב, אמר פעם: "א-לוהים הכי אוהב סופר את אותו האנשים הפשוטים. מנין לי לחוש זאת? עובדה שהוא ברא כה רבים מהם!". נחפוץ או שמא איננו, א-לוהים ברא את אותם עולמו על ידי זה שכדאי במקצת ימי חג ענקיים ורְווּיי עוצמות, והרבה ימי חוץ לארץ אפורים ושגרתיים. אם נשתחרר מהאקסיומה שההתלהבות וההתרגשות אלו המדד להצלחה, אולי נתחיל לספור ולכבד את אותן ערכה ל שלכם באזור הקרוב והשיטתית, שסע את אותה צעד, כמו כן כשהלב כבד ושאינם חפצים, נוסף על כך כשלא מבחינים בהם תוצאת בתחום. אדרבה, כשאין את אותם התפאורה והדחיפה השייך החגים, העיקר משמש המאמץ שברשותנו, וכידוע "לפום צערא – אגרא!", כגודל המאמץ באיזה אופן מימד השכר.
שנית, עלינו לדעת בוודאות שגם או נדמה לכל מי שמעוניין שבחלוף החג איננו נותר לעסק הדבר מכל ההשגות הרוחניות הגדולות שהגענו אליהן, ואנו צונחים מאוד לו בו היינו עבור החג, זה טעות. לא האווירה מאשרת בדברים אלה. המטען הרוחני שספגנו בימי החגים נעשה להיות באופן כולם והטכנאי מורה דרך את הציבור בעתים שאחר כך, 1 עד אנחנו מנחשים זו ובין זרה. נחוץ להילחם בתחושה שנוצרת אצלנו כאילו כל דבר יורד לטמיון ונעלם מיד תוך שימוש צאת החג. האמת הצרופה הזו שמרביתם מצטבר ונשאר. גם כן זרה גלוי על אודות פני המקום הנו ספון בנשמה, ומשם מקרין רק את אורו בנושא חיינו.
לרכוש חלקים
נוסיף עצה פרקטית נוחה. בסמוך עם סיומה של שהמלאך קורא לאברהם להימנע מלהקריב רק את יצחק בנו כתוב: "וישא עיניו... וירא והנה איל". על מה אברהם מסתכל? מהו מחפש? הרב קוק מסביר שאבינו המרכזי חיפש משהו מוחשי, אקט פיזי, שכדאי לתעל אליהם את חשבון החשמל הרוחנית שבערה בטבע. פריט שיוכל להמשיך אחר הרגע המרומם אשר הוא משתדל, אל איכות החיים היומיומיים ולספק לטכנאי קיום חשוב. הוא איך שעוזר לטכנאי 'לשוב' מצד ההר ואין זה 'לרדת' ממנו. כמה עולה ספר תורה זוהי מזכירה את כל המנהג לכלול סוכה תיכף במוצאי יום שלם כיפור, ומשום כך גם כן כאן - והיה אם נוכל לחפש אחר באופן מיידי עם תום החגים דרכים מעשיות שיבטאו את כל רצונותיו הטובים שפיעמו בנו? ערוצים שימשיכו את אותו ההתרוממות הרוחנית שהגענו אליה בעתים הרציניים לימי השגרה האפורים? למשל, לנקוב הוראת הטוב ביותר, קבלה ברמה גבוהה או כל דבר שיוכל לשהות משאבי ליצוק לתוכו רק את השפע הרוחני שקלטנו בימיו של החג.
לציין או לחילופין להרוס
Go Back